קוראים לי שילה מרום, אני בן 35, אני נשוי, אב לארבעה ילדים, גר ברמת הגולן, אני מלמד במכינה קדם צבאית במושב קשת ברמת הגולן ואני גם עשיתי הרבה מילואים במלחמה הזאת. אני אתחיל מהנקודה הזאת, אני שייך לפלוגת שריון, הפלוגה עשתה מעל 350 ימי מילואים במלחמה, היינו בחזית הלחימה, בחלק הראשון הובלנו את אוגדה 98, בקיצור היינו בשיא הלחימה. אני אישית לא עשיתי את ארבעת הסבבים, לפני הסבב השלישי תרמתי כליה לחולה דיאליזה אז פספסתי את הסבב השלישי, אז יש לי בערך 230 ימי מילואים, אבל הסבב הרביעי כבר היה בסדר.

דרך 'מתנת חיים' כמובן.

אני אתחיל משירות המילואים. בפעם הראשונה שהקפיצו אותנו לעזה, הייתה לנו איזה הפוגה ואז הקפיצו אותנו חזרה אחרי יום אחד, אני הסעתי את הילדים שלי להורים כי אשתי הייתה בעבודה ותוך כדי נסיעה הילדים שלי אומרים לי: אבא, אנחנו לא רוצים שתמות. ואני צריך ללכת עם המחשבות האלה בראש כשאני נכנס לעזה יומיים אחרי זה כשהילדים שלי מבינים שיש השלכות למה שאני עושה. אני הולך להיכנס ללחימה והילדים שלי מבינים שיכול להיות שיהיו השלכות הרות גורל והם אומרים לי: אנחנו לא רוצים שתמות. אמרתי להם מה שאמרתי להם, אבל האמת שגם אני באופן אישי לא רציתי למות. אני יודע שיש אנשים שמכנים את הציבור שממנו אני בא כת אוכלי מוות, אבל אני באופן אישי לא רציתי למות.

כן, זה ברוך ה' גם כן נכון.

כן, זה גם נאמר, אבל אני מדבר על דברים אחרים. אני לא רציתי למות והשאלה שאני שואל, איך יכול להיות שבן אדם הולך להיכנס לתוך לחימה בידיעה שיהיו השלכות הרות גורל למעשים שלו, להחלטות שלו, ובכל זאת לתפקד. מה שאני אומר כאן זה הידיעה שאנחנו רצינו להילחם ברוע, הרוע שאנחנו ראינו ב-7 באוקטובר והרוע שנמצא מסביבנו, אנחנו רוצים להכרית את הרוע הזה, ויותר מזה, אנחנו רוצים להילחם למען הטוב של עם ישראל. יש הרבה טוב בעם ישראל ואנחנו רוצים לבטא את הטוב הזה, אלא שהאירועים האלה שבהם אדם חושש לחייו הם לא קורים פעם אחת במהלך הלחימה, זה לא רק נכנסת, זה קורה כמה פעמים, הפעם האחרונה שזה קרה זה היה לפני כמה חודשים כשהפלוגה שלנו השתתפה במבצע החילוץ של ג'ודי ויינשטיין וגדי חגי, גם שם חששנו מזה, וכדי לתפקד במצבים כאלה שבהם אני חושש לחיי באמת, פחד מוות לא כמטפורה אלא באמת באמת אני חושש לחיי, צריך להיות מאוד מאוד רתום למשימה ולהזדהות עם התכנים ועם הערכים שבשמם אתה נלחם. אני יכול להגיד בדרך אגב, כיום המ"פ שלנו שהוא מ"פ מצוין, גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה אנושית, אחת הסוגיות שהכי מטרידות אותו היום זה רתימה של הכוח הלוחם למען המשימה, גיבוש של כולם סביב היחידה הלוחמת ורתימה של הכוח הלוחם למען המשימה והזדהות עם המטרה שבשמה אנחנו נלחמים. זה מה שמטריד היום את המ"פ שלנו וכשעושים את זה טוב אז באמת אחוזים מאוד גבוהים של מילואימניקים באים ללחימה. והאמת שאנחנו יודעים, וראינו את זה בעיניים, מי שהיה בתוך עזה בלחימה יודע, מי שלא רוצה להיות, מי שלא רתום פשוט לא נמצא, גם במילואים וגם בסדיר. גם בסדיר חיילים שלא רוצים להיות בתוך הלחימה פשוט מוצאים את התירוצים פה ושם. ראיתי את זה בעיניים שלי, פלוגות שלמות שמונות - - -

זה דבר אחד, צריך רתימה והבנה מה אנחנו עושים. דבר שני, אני מדבר מהכובע שלי בתור מחנך במכינה קדם צבאית. אני מחנך בשבע השנים האחרונות במכינה בקשת ברמת הגולן, מהמכינות הגדולות בארץ. פתחנו את השנה עם 130 תלמידים, לצערי היו עשרה בוגרים שלנו שנהרגו במהלך המלחמה, מתוכם שישה אני הכרתי כי הם למדו בתקופתי במכינה, מתוכם שלושה למדו בכיתה שלי, אחד מהם, ביקשתי רשות מההורים להזכיר את שמו, ליאור רביב ה' ייקום דמו, הוא נהרג בבית חולים שיפא. ליאור רביב היה בגדוד 932, הוא היה קשר מ"מ והוא התעקש להיות ראשון בלחימה, לפרוץ לכל דלת, מאחורי אחת הדלתות ארב לו מחבל ארור והרג אותו, כשהוא נפל למעשה הוא הציל את המ"מ שלו שהיה מאחוריו והוא הרג את המחבל. שאלו אותי אחרי שהוא נהרג, מה אנחנו מחנכים, איך זה קורה? ואנחנו מחנכים לשורשיות ולזהות יהודית, חיבור לערכים היהודיים, חיבור לזהות היהודית, זה מה שגורם לאנשים להישאר. ראינו לאורך השנים שמה שגורם לאנשים להילחם כמו שצריך זה כשהם מחוברים לזהות היהודית, לשורשים היהודיים. ופה נשאלת השאלה, הציבור החרדי לכאורה מחובר לזהות היהודית ולשורשים היהודיים אז למה הם לא באים לשרת? ועוד יותר מזה נשאל, הציבור החרדי הוא ציבור שידוע שיש לו הרבה מאוד ארגוני חסד, הוא הזכיר את 'מתנת חיים', יש את 'ידידים' יש את זק"א, איחוד הצלה, ועוד הרבה ארגוני חסד, זו חברה שעושה המון המון חסד, זו חברה שמחוברת לשורשים היהודיים, אז למה הם לא באים להתגייס? זו שאלה באמת גדולה. בוא נענה תשובה, התשובה היא בגלל שתי בעיות. יש פער תרבותי עמוק שלא מתייחסים אליו ויש בעיית אמון גדולה בין מנהיגי הצבא לבין הציבור החרדי. מנהיגי הצבא בחרו בתפיסות עולם שהן מקדמות אג'נדות של הכנסת נשים, פגיעה בשבת, פגיעה בכשרות. שלושת הדברים האלה מייצגים תפיסת עולם. החרדים רוצים קדושה, רוצים קודש, הדברים האלה מבטאים, ערבוב בין גברים ונשים, אני הייתי בתוך עזה, ראיתי את זה, שמעתי סיפורים מהרבה מהבוגרים שלי שאני בקשר איתם, בנמרים, שמענו את זה, באיתורים, באותם חרדים, זה פוגע באמון.

אוכל כשר, הכניסו אליי לתוך עזה אוכל לא כשר ואני אכלתי אוכל שלא היה בפיקוח של כשרות.

קטעת לי את חוט המחשבה, חבר הכנסת אלעזר שטרן.

אני אסביר לך אחרי זה במזנון, כשנאכל פה אוכל כשר ביחד ואני אספר לך איך הכניסו לי לתוך עזה אוכל לא מפוקח.

שלושת הדברים האלה, הפרדה בין המינים, צניעות, כשרות, שבת, אלה דברים שמבטאים קדושה והציבור החרדי רוצה את הדבר הזה וכשפוגעים בדברים האלה זה פוגע באמון של החברה החרדית. החברה החרדית, אם יהיה לה אמון בזה שהצבא רוצה לשמור על הדברים האלה, על הקדושה, על הצניעות, הכשרות והשבת, הם יבואו בהמוניהם. אני מסכם איך עושים את זה. שני דברים, שתי נקודות פרקטיות. יש היום פיילוט נפלא שקוראים לו חטיבת החשמונאים, צריך לעגן את מה שקורה בחטיבת החשמונאים בפקודות מטכ"ל. כרגע זה לא מעוגן בפקודות מטכ"ל והחוק לא מתייחס לזה. דבר שני, צריך לעשות רתימה והכנה רוחנית לכל החרדים שרוצים להתגייס, להכין אותם לשירות הצבאי. ודבר שלישי זה לעזוב את האג'נדות הפרוגרסיביות ש - - -

כן.

לא, לאפשר יחידות - - -

תכבדי את עצמך ותפסיקי להפריע לי, בבקשה.

תכבדו את עצמכם ותפסיקו להפריע לי.

תכבדו את עצמכם ותפסיקו להפריע לי.

שאלת מה זה תפיסות פרוגרסיביות, יש מסמכים של ה-INSS והמכון הישראלי לדמוקרטיה מ-2013 שמתעדפים גיוס נשים על פני גיוס דתיים וחרדים. אלה דברים מתועדים במסמכים מוכרים לכולם. כן, לעזוב את התפיסות האלה, לתעדף גיוס חרדים ודתיים על פני גיוס נשים, כן, לתעדף.

אני אראה לך את זה אחר כך.

אתם רוצים להפריע לי שזה לא יעבוד? בכל אופן לעזוב את התפיסות האלה - - -

לא, הכול בסדר, אני ממש מסיים.

אני מדבר על עצמי. אני שהייתי בעזה המון המון ימים - - -

אני באתי עם סיפור אישי, תכבדי את הנופלים שאני מייצג אותם, את המילואימניקים שלצידם אני לחמתי. את יודעת מה זה לאבד אנשים שנלחמים לידך? את יודעת מה זה לאבד חברים? את יודעת מה זה לאבד תלמידים?

אני חוויתי על בשרי.

אני מסכם. שלוש נקודות לסיכום, לעגן בפקודות מטכ"ל את מה שקורה היום בחטיבת החשמונאים. זה פיילוט טוב, אם זה יעבוד זה יהיה הצלה גדולה לצה"ל והציבור החרדי גם רוצה בזה, החברה שבשטח רוצים את זה. אני בטוח שהם רוצים להתגייס, רק מה, אין להם אמון שייתנו להם לשמור על אורח החיים החרדי שלהם וזה מה שאנחנו צריכים. זה יהיה ברכה לצה"ל, זה יהיה ברכה גם להם, למי שרוצה להתגייס. דבר שני, לעזוב את תפיסות העולם שמתעדפות מוסר שהוא לא יהודי, צריך לתעדף מוסר יהודי. ראינו את זה גם בדשדוש בלחימה עם כל הסיוע ההומניטרי. אני ראיתי מחבלים בעיניים עם נשקים ואומרים לנו לא לירות עליהם, למה? כי הם ליד איזה שק קמח. מוסר יהודי, לתעדף גיוס גברים, דתיים חרדים על פני נשים, כי אנחנו יודעים מי יותר יעיל בקו החזית.

למה לא להאמין? זה דברים ש - - -

אתה לא יכול לשמוע את זה ממישהו שלחם?

אני ראיתי בעיניים שלי, מתוך הטנק, מחבלים עם נשקים, אבל אמרו לנו - - -

כן, אז לעזוב את התפיסות הפרוגרסיביות, להתחבר למוסר יהודי, לרומם את הקודש בתוך הצבא, צניעות, שבת, כשרות. זה מה שיבנה את האמון, זה מה שירתום את החברה החרדית, בעזרת ה'. תודה רבה, תודה לכל חברי הוועדה.

לא אמרתי שיש אג'נדה, האג'נדה היא לגבי נשים.

באתי כאדם פרטי.

מרמת הגולן.

אני אחרי זה אשב לחקירת שב"כ.

קיבלתי תדרוך לספר על תלמידים שלי שנהרגו? תלמידים שלי שנהרגו זה תדרוך? ככה את מדברת על הנופלים? תדרוך?

אני לא שייך לשום ארגון, אני מלמד מלש"בים.

אני עשיתי מעל 230 ימי מילואים ו - - -

חברת הכנסת שרון, אני הייתי עם פרמדיקית באיתור.

זה לא קשור להתאפק - - -

היא לא הצילה חיים, היא פגעה בקדושת המחנה.

לא, אני מדבר על דברים שקרו בשטח.

איזה חייל ירצה לשרת בעקבות סנקציות? אני לא רוצה לידי לוחם שחייבו אותו להתגייס.

במעמד הר סיני חייבו אותו, הוא יכול למצוא את התירוצים לצאת החוצה.